גיא קארו סיגל דיקור סיני

טיפולי רפואה סינית נגד דכאון וחרדות

דיכאון וחרדות הינן בעיות נפוצות ביותר בעולם המערבי, בעיות שנראה שככל שחולפות השנים והעולם מתקדם הן רק מתרבות ורבים רבים באוכלוסייה גם אם אינם מודים בכך בפה מלא סובלים או סבלו בעבר מהבעיות הללו אם לתקופה מסוימת ואם לאורך זמן. דיכאון הוא מצב נפשי בו הלוקה בו נמצא זמן מסוים במצב נפשי ירוד ומה שפעם היה מרומם את רוחו היום אינו מסייע, וחרדות הן מצב דחק זמני או קבוע בו הלוקה בו מרגיש חרדה ופחד קיומי מה שמתבטא פעמים רבות גם בתגובות פיזיולוגיות כמו מחלות, כאבים מסוימים, ותגובות גופניות נוספות.

הראייה הסינית – קשר ישיר בין הגוף והנפש

ברפואה הקונבנציונאלית רווחת הדעה שאין קשר ישיר בין הגוף ובין הנפש ובעיות פיזיות צריכות להיות מטופלות ספציפית כמו גם מחלות נפש ובעיות שאינן פיזיות צריכות להיות מטופלות ספציפית ואין לערב בין שניהם. בניגוד לכך, על פי הרפואה הסינית ישנו קשר ישיר בין הגוף ובין הנפש ומצבים רבים של דחק נפשי עלולים להגיע בעקבות בעיות פיזיות כלשהן שגם בהן צריך לטפל, והפוך, בעיות פיזיות, מחלות וכאבים עלולים להגיע בעקבות מצב נפשי ירוד, חרדות, דיכאון וכדומה, וכך גם הטיפול שצריך להיות משולב ולהתייחס לשני הצדדים.

דיקור סיני

דיקור סיני הוא אחד משיטות הטיפול המקובלות ברפואה הסינית לחרדות ודיכאון ומטרת הטיפול הינה כמטרת הטיפול ברפואה הקונבנציונאלית ובטיפול התרופתי – שחרור של דופמין וסרטונין שהינם שני חומרים המשפיעים על המוח ועל המצב הנפשי. ברפואה הקונבנציונאלית התרופות עושות את העבודה וברפואה הסינית הדיקור גורם לזרימה טובה יותר של הדם באזורים ספציפיים וכך משתחררים החומרים הללו ומסייעים בהתמודדות. דיקור סיני אינו כואב כפי שרבים חושבים והטיפול מתבצע על ידי מחטים דקות שאינן מורגשות כמעט.

צמחי מרפא

עוד אחת משיטות הטיפול המקובלות ברפואה הסינית, שיטה שמוכיחה את עצמה כל הזמן והיא טיפול בדיכאון, חרדות ומצבי דחק נפשי על ידי צמחי מרפא. ישנם צמחים שלפי הרפואה הסינית מעודדים גם כן שחרור של החומרים סרוטונין ודופמין, ושימוש תדיר בצמחים הללו מראה את אותותיו תוך זמן קצר והמטופל מרגיש הקלה בהתנהלות היום יומית שלו ובתחושה הכללית. חשוב כמובן להתייעץ עם מומחה לרפואה סינית ולא לקחת צמחי מרפא באופן עצמאי בכדי שהטיפול יהיה יעיל עד כמה שניתן ומותאם כמה שיותר ספציפית למטופל.

קודם כל אבחנה מדוייקת

רגע לפני שרצים להתחיל טיפולי דיקור או צמחי מרפא המטפל צריך לעשות מספר בדיקות על מנת שיוכל לעשות אבחנה מבדלת בין הגורמים השונים לבעיות הללו. כמקובל ברפואה הסינית הבדיקה נעשית באמצעות הלשון, דופק, ואבחנת הגוף וכמובן על ידי תשאול מפורט והבנת הסימפטומים אשר הם אלו שמפריעים ללוקה בבעיות הללו בחיי היום יום.

הרפואה הסינית וטיפולים על ידי צמחי מרפא

בכדי להבין מהו הטיפול הטבעי הטוב ביותר על פי רפואה סינית בכל הקשור לבעיות בדרכי העיכול ובגסטרו צריך קודם להבין את פעולת העיכול ומשמעותה: המזון המתעכל בגופינו הוא ממש כמו הדלק במכונית והוא אמור להזין את איברי הגוף בחומרים השונים על מנת שיוכלו לתפקד באופן יעיל ובשביל לחזק את המערכת החיסונית שלנו. לאחר כניסת המזון לוושט הוא מועבר למעי ושם הוא מתפרק למולקולות קטנות שהופכות לוויטמינים, מינרליים, פחמימות, חלבונים ושומנים והם אלו המועברים דרך מחזור הדם לשאר האיברים בגוף.

בעיות קיבה וגסטרו על פי הרפואה הסינית

ישנם סוגים שונים של בעיות קיבה וגסטרו שהעיקריים שבהם הם עצירות כרונית, בחילות והקאות, שלשולים, גזים ונפיחות, מעי רגיז  ועוד, כשלפי הרפואה הסינית עצירות ושלשולים נגרמים מאנרגיה לא תקינה במעי ובחילות והקאות  וכן נפיחות וגזים מעודף ליחה בגוף. אך על פי הרפואה הסינית ישנו הגורם הנפשי שהוא הוא במקרים רבים הגורם לכל אלו ולכן לעיתים יש צורך לטפל בפן הנפשי לפני שפונים לטפל בפן הפיזי.

היתרונות של צמחי מרפא

לרפואה הסינית ישנן מספר פתרונות או לפחות פתרונות חלקיים לתופעות הללו, כשהידועים שבהם הם דיקור סיני, טווינה, מוקסה, ועוד, והטיפול הטוב ביותר הינו טיפול על ידי צמחי מרפא. צמחי מרפא בראש ובראשונה מסייעים בזרימת הדם למעי וממנו מה שמסייע במלחמה בזיהומים שונים, אך יותר מכך הם מפחיתים את הלחץ על הקיבה מה שגורם לכל המערכת להיות יותר מאוזנת ורגועה וכך הגוף עצמו יכול לטפל בעצמו בצורה טובה יותר ואפקטיבית יותר.

קודם כל לעשות בדיקות

רגע לפני שפונים לרפואה הסינית בשביל לפתור את הבעיות הללו או לפחות להקל עליהן יש צורך ללכת לרופא ולעשות בדיקות כלליות בשביל לשלול בעיות חמורות יותר. בעולם בו אנו חיים כשישנן מחלות רבות קלות או קשות, צריך קודם כל לוודא שאין בעיה חמורה כלשהיא ורק לאחר מכן לפנות לטיפול אלטרנטיבי כגון צמחי מרפא. לאחר שעשינו את כל הבדיקות ונשללו בעיות חמורות יותר ניתן להגיע למטפל על מנת שיסייע בפתרון הבעיה. חשוב לזכור! גם כאבים קלים עלולים להצביע על בעיה חמורה ולכן אין להקל בהם ראש.

צמחי מרפא כתרופות

כיום ישנם צמחי מרפא רבים שנדחסים ומרוכזים והופכים לכדורים קטנים. בכל חנות בריאות או בית מרקחת ניתן למצוא אותם וישנם רבים מאלו המועילים מאוד כך לדוגמא צמח הפיליפנדולה שמגיע בצורה של כדור מפחית את החומצה העודפת בקיבה ומסייע בהגנה על מערכת העיכול מה שיכול מאוד להפחית את התסמינים הלא נעימים שרבים סובלים מהם. בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם מומחה לרפואה סינית בטרם לקיחת התרופות הללו – צמחי המרפא, בשביל להתאים את הטיפול באופן אישי.

מה אתם יודעים על דיקור סיני וטיפול בצמחי מרפא?

דיקור סיני בשילוב טיפול בצמחי מרפא הם תורה עתיקת יומין שמקורה בידע העצום שנצבר ברפואה הסינית המסורתית במשך אלפי שנים. בסין טיפולים אלו הם חלק בלתי נפרד ממערך הרפואה ואינם נתפסים כטיפולים אלטרנטיביים. במערב לעומת זאת, גילו את יתרונות הרפואה הסינית המסורתית רק בעשורים האחרונים וחולים שהתייאשו משיטות הפעולה של הרפואה המערבית הקונבנציונאלית או הבינו את היתרונות בשילוב בין שתי השיטות – הפכו את שיטת הרפואה העתיקה הזו לדרך חיים המספקת מזור.

מה זה דיקור סיני?

דיקור סיני (או: אקופונקטורה) הינו טיפול שנועד לייצב את אנרגיית הצ’י, שמשמעותה בסינית: "אנרגיית החיים". על פי מתודולוגיה זו כל איברי הגוף ומערכותיו יוצאים מאיזון, אם מעודף צ'י באזור מסוים או מחסור באחר וגם על ידי חסימת הזרימה בין מערכות הגוף. חוסר איזון בין יין ליאנג ופגיעה בחמשת האלמנטים היסודיים שהם מתכת, עץ, מים, אש ואדמה גורמים לאנרגיית צ’י קלוקלת – מטרת הדיקור הסיני להחזיר את האיזון שאבד לגוף ובעזרת הטיפול לשפר את בריאותו של החולה.

מהם צמחי מרפא?

הטבע כידוע הוא מקור בלתי נלאה לפיתוח אמצעי מרפא. שימוש בצמחי מרפא במערך הרפואה הסיני תועד כבר לפני אלפי שנים, והידע שנאצר בתחום הוא עצום. לצמחי המרפא הסינים, כמו הדיקור הסיני, יכולת לאזן את אנרגיית הצ'י בגופנו כשלכל צרה בריאותית מתאימה פורמולת צמחים ייחודית.

על אף שכל אחת משיטות הטיפול יעילה גם בזכות עצמה, מחקרים רבים הוכיחו כי דווקא בשילוב של דיקור סיני ושימוש בצמחי מרפא יש יתרונות רפואיים גדולים יותר וסיכויי החלמה גבוהים במיוחד – כאשר השילוב בין השתיים הוא מכפיל כוח.

באילו בעיות רפואיות מטפלים באמצעות דיקור וצמחי מרפא?

מטופלים רבים מעידים על השיפור במצבם הבריאותי לאחר טיפול בדיקור סיני. הם מדווחים על יעילות בשיפור הסיכוי להיכנס להיריון במהלך טיפולי הפריה, בהפחתת כאבי גב, בשיפור איכות חייהם של הסובלים מדלקות מפרקים שונות, בשיפור מצב עורם של אנשים הסובלים מבעיות אלרגיה וגירויי עור, בהחזרת הזקפה ובטיפול במיגרנות. צמחי המרפא המשולבים בטיפול אינם אמצעי ריפוי בפני עצמם, אך משמשים כתוספת  לטיפולים שונים – בין אם קונבנציונליים ובין אם טיפולים הנחשבים לאלטרנטיביים.

אנו חיים בעידן בו ברור כבר למספר רב של אנשים כי לסגולות של צמחי המרפא והטיפולים עשירי המסורת של רפואה סינית יש ערך רב. למרות זאת, עדיין רווחת התפיסה שטיפולים אלו אינם ברירת המחדל. אין ספק כי לכוחן ההולך וגובר של קופות החולים וחברות התרופות משקל רב בדחיקת שיטות הרפואה העתיקות אל מחוץ לגבולות הרפואה האלטרנטיבית. אך אין טוב יותר מבחינה של תוצאות הטיפול כדי להבין ששיטות הרפואה המודרניות הן בסיס טוב, אך זוכות לעזרה ניכרת מאלו הבוחרים לשלבם עם טיפולים אלטרנטיביים. לא ירחק היום בו טיפולים הנחשבים אלטרנטיביים יהפכו לטיפולי ליבה, וזאת בעקבות התוצאות המעולות וריפוי החולים שטיפולים אלו מאפשרים

דיקור סיני (אקופונקטורה) לאורך השנים

בין שלל השיטות הכלולות במה שאנחנו מכנים "רפואה משלימה", אחת השיטות הפופולאריות ביותר היא הדיקור הסיני, הידועה גם בשמה הלועזי – אקופונקטורה (מלטינית: acus = מחט, pungere = לדקור).

שיטה זו, שמקורה בסין, הפכה לפופולארית מאוד ברחבי העולם החל משנות – 70 של המאה העשרים, וככל שנוקפות השנים זוכה להתייחסות רצינית יותר ויותר מצד הממסד המדעי – רפואי, ככל שמתרבים המחקרים הנערכים לגביה, וככל שמצטברות העדויות לכך שמדובר בשיטה יעילה ובטוחה לטיפול במגוון גדול של בעיות ומחלות.

דיקור סיני הינה שיטה עתיקת יומין, ששורשיה אי שם לפני כאלפיים שנה, ומהווה חלק מהמארג המורכב של שיטות ותאוריות שאנחנו נוהגים לכנותו "רפואה סינית".

דיקור סיני לאורך השנים

לאורך השנים הארוכות בהן שיטה זו קיימת היא עברה תמורות רבות, עליות ומורדות (בפופולאריות), והשתנתה מראשיתה לבלי הכר.

בבסיסן של השיטות השונות הכלולות תחת הכותרת "רפואה סינית" עומדת חשיבה שרואה את הבריאות והחולי כתופעות טבעיות, את האדם כחלק מהטבע, המושפע מהסביבה שבה הוא חי, וגם בו מתקיים מיקרוקוסמוס הדומה בחוקיו למקרוקוסמוס שסביבו.

עוד נתון שעומד בבסיס הפילוסופי של שיטות אלו הוא הרעיון שלאדם יש את היכולת לטפל בעצמו. מדובר בהנחה בסיסית אשר מסיקה שאם משהו יצא מאיזון מעצמו, הוא גם יכול לחזור לאיזון בעצמו, ולכן המטרה של הטיפול צריכה להתמקד בלעזור לאדם לטפל בעצמו.

הרעיון מתבטא בעצם השיטה – אשר הינה שיטה עדינה של עבודה סיסטמית ולא התערבות קיצונית או מקומית, וכן בשיטות הנלוות אליה- אם זה טיפול בצמחי מרפא סיניים, נטורופתיה, או טיפול בייעוץ תזונתי, או בייעוץ לפעילות גופנית, כולם גורמים אשר באים לעודד את האדם לקחת אחריות על עצמו ועל בריאותו, להעצים את כוחותיו, ולתת לו להתגבר בכוחותיו הוא על מחלותיו ומכאוביו.

בדיקור סיני עושים שימוש במחטים דקות מאוד (ראו: האם דיקור סיני כואב?) על מנת ליצור גירוי בנקודות שונות בגוף, נקודות אשר נמצאות על וסביב למסלולים ("מרידיאנים") הנמצאים ברחבי הגוף. על פי התיאוריה של הדיקור הסיני, מתקיימים יחסים מורכבים בין המסלולים השונים, וגירוי של נקודות הדיקור שעל המסלולים בשילובים שונים בעזרת מחטים יוצר אפקט טיפולי. אפקט זה מקל ועוזר בשיכוך כאבים, טיפול בחרדה ולחצים פיזיים ונפשיים.
ההשפעה הטיפולית היא מיידית, מיד עם החדרת המחטים ניתן לחוש בהבדל, ההשפעה ניכרת באופן מיידי במיוחד בתלונות אשר ניתן לגביהן להבחין בכך, למשל בטיפול בכאב, אשר מוקל מיידית.

טווח זמן ההשפעה של כל טיפול משתנה בהתאם לתלונה ולמצב המטופל, כאשר בעזרת טיפולים חוזרים "מלמדים את הגוף" איך לשמור על האפקט, כך שההשפעה הטיפולית מתעצמת עם הזמן והטיפולים, עד להחלמה מלאה.
רעיון זה של אפקט מיידי ולמידה של הגוף יכול להישמע מוזר בתחילה, אולם כל מי שחווה אותו יכול להעיד בעצמו על היופי בטיפול זה, ועל כך שההשפעה ניכרת בשלל תלונות, הן פיזיות והן נפשיות.

"כל מה שנוצר ביקום נפגש במרכז" (Nei Jing, chapter 12)

ההבנה שאורח חיינו משפיע על בריאותנו הולכת ונהיית יותר ויותר מקובלת על הרפואה של היום, על כל גווניה וסוגיה. הסביבה בה אנו חיים, המזון שאותו אנחנו צורכים, האוויר אותו אנחנו נושמים, והאופן בו אנחנו מבלים את הזמן שלנו, הן מבחינה נפשית והן מבחינה פיזית, לכל אלו ישנה השפעה משמעותית ביותר על בריאותינו.

רפואה סינית משלבת את ההתייחסות לגורמי אורח החיים והסביבה כחלק אינטגראלי ובסיסי מהרפואה מזה אלפי שנים. ככל הנראה התיעוד העתיק ביותר, וללא ספק החשוב ביותר לכך מופיע ב-ניי ג'ינג ("ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב" Nei Jing ) בפרק 12. ספר זה נכתב כדיאלוג של שאלות מפי הקיסר ותשובות מפי רופא החצר צ'י פו, כאשר בפרק זה הקיסר שואל: "כאשר הרופאים מטפלים במחלות, האם הם מטפלים באופן שונה בכל מחלה? והאם ניתן לרפא את כל המחלות?" צ'י פו עונה: "כן, ניתן לרפא את כל המחלות על פי המאפיינים של המקום בו החולה מתגורר". בהמשך תשובתו, צ'י פו מפרט את ההבדלים בין האזורים השונים בסין – הבדלי האקלים, הבדלים במזון, בלבוש, באופי של האנשים, באופי של המחלות הנפוצות, וכן בשיטות הטיפול:

"ההתחלה והיצירה מגיעים מהמזרח. דגים ומלח הינם התוצרת של הים והחופים שלידו. תושבי האזורים המזרחיים אוכלים דגים ואוהבים מלח, חייהם שלווים ומזונם ערב לחיך. אכילת דגים גורמת לאנשים להיכוות מבפנים, ואכילת מלח פוגעת בדם. לכן האנשים החיים באזורים אלו בעלי חזות כהה ואינם מקפידים בעקרונותיהם. הם חולים במחלות של כיבים אשר מטופלות באופן הטוב ביותר על ידי מחטים מאבן צור (לניקוז, ג.ק.ס). לכן הטיפול במחטים אלו מקורו מהאזורים המזרחיים."

"מתכות יקרות ואבני ירקן מגיעות מהאזורים המערביים. הבתים במערב בנויים מחלוקי נחל ואבני חול. השמיים והאדמה מביאים לייבול טוב. האנשים המתגוררים באזורים אלו גרים בגבעות, ובגלל השכיחות של רוח, מים ואדמה הופכים לאנרגטיים וחסונים. התושבים של אזורים אלו לובשים בגדים העשויים מצמר גס או מחצלות. מזונם טוב ומגוון ולכן הם משגשגים ופוריים. מסיבה זו החלקים החיצוניים של גופם לא נפגעים ממחלות, ואם הם חולים אזי יהיו אלו מחלות פנימיות. מחלות אלו מטופלות באופן הטוב ביותר על ידי צמחים ורעלים. לכן טיפול בצמחים ורעלים מקורו מהאזורים המערביים". "הצפון הינו האזור של האחסון והאגירה. הארץ הררית, מנשבות בה רוחות חזקות, והיא חשופה לכפור ולקרח. תושבי האזורים הללו נהנים מלחיות בישימון, והם ניזונים ממוצרי חלב. הקור הרב גורם למחלות רבות. מחלות אלו מטופלות באופן הטוב היותר על ידי שימוש במוקסה (הבערת צמח הלענה, מוקסיבציה, ג.ק.ס). לכן הטיפול במוקסה מקורו מהאזורים הצפוניים".

"צמיחה והזנה מגיעים מהדרום. השמש הופכת את חייהם של השוכנים באזורים אלו לשופעים ומזינים. למרות שקיימים מים מתחת לאדמה, האדמה חסרה (במים), אך קולטת טל וערפל. תושבי האזורים של הדרום אוהבים מזון חמוץ ומוקרש (טופו, ג.ק.ס). דרכיהם של אנשי האזורים האלו חשאיות ורכות והם נמשכים לצבע האדום. הם סובלים ממחלות של עיוותים, נימול וכיווצים בשרירים. מחלות אלו מטופלות באופן הטוב ביותר על ידי דיקור בעזרת מחטים עדינות. לכן טיפול בעזרת תשע סוגי המחטים (המחטים המקובלות באופן קלאסי בטיפול בדיקור, ג.ק.ס) מקורו מהאזורים הדרומיים".

"האזור המרכזי, האדמה, מישורי ולח. כל מה שנוצר ביקום נפגש במרכז ונספג על ידי האדמה. תושבי האזורים המרכזיים אוכלים מזון מעורב ואינם יגעים בעבודה. מחלותיהם רבות: הם סובלים משיתוקים, צמרמורות, וחום. מחלות אלו מטופלות באופן הטוב ביותר על ידי תרגילי נשימה, עיסוי, ותרגילים של הגפיים. לכן טיפול בעזרת תרגילי נשימה, עיסוי, ותרגילים של הגפיים (צ' קונגטווינא, וסוגים אחרים של עיסוי, ג.ק.ס) מקורו מהאזורים המרכזיים".

"החכמים של העבר שילבו את סוגי הטיפול השונים הללו לצורך ריפוי, וכך כל מטופל קיבל את הטיפול שהכי התאים לו. טיפולים אלו היו שונים האחד מהשני באופן יוצא דופן בכל מקרה ומקרה, כך שכל המחלות רופאו. לפיכך הנסיבות והצרכים של כל מחלה אומתו, והעקרונות של אומנות הריפוי הפכו לידועים."

תרגום ועריכה ממספר מקורות: גיא קארו-סיגל.

למידע אודות מרפאת דיקור סיני בתל אביב כנסו

"על מנת לטפל במחלה חפש את שורש המחלה" (אמרה סינית, מקור לא ידוע)

הרפואה המערבית מגדירה מחלה כ"פגיעה בגופו של יצור חי, הגורמת לתפקוד לקוי של הגוף או הנפש". על פי הגדרה ביו-רפואית זו, מחלה הינה הפרה של תהליך ההומיאוסטזיס, התהליך הביולוגי שבו הגוף החי שומר על יציבותו הפנימית, יציבות הדרושה לשם קיום החיים. הגוף שומר על ההומיאוסטזיס באמצעים שונים ובכל רמות הגוף- החל מרמת התא, באמצעות ספיחה והפרשה של חומרים שונים, גרייה חושית, עצבית ועוד.

הרפואה הסינית מגדירה מחלה באופן לא מאוד שונה: דיסהרמוניה בזרימת הצ'י של האדם. על פי התיאוריה של רפואה סינית, הצ'י זורם בגוף בכל רמות הגוף, בכל חלקיק של הגוף ומשפיע על כל חלקיו, גוף ונפש. כל הפרעה לזרימה הטבעית של הצ'י יכולה לגרום למחלה, באמצעות הפרת האיזון בין היין ליאנג. הקונספט של יין ויאנג דומה מאוד לתפיסה של הומיאוסטזיס- תהליך בו קיים איזון יחסי בין שני כוחות מנוגדים אלה בתוך טווח תקין, אם ישנה סטייה מהטווח התקין, תיגרם הפרעה בזרימת הצ'י, וכתוצאה מכך תיגרם מחלה. ההבנה שלכל מחלה יש גורם, מושתתת עמוק בתפיסה של הרפואה הסינית, ותפיסה זו באה לידי ביטוי בכל ההתייחסות למחלה ולטיפול בה.

ברפואה הסינית מתייחסים לשתי רמות עיקריות של מחלה- שורש המחלה (בסינית: ben) וענף המחלה (בסינית: biao), הביטוי החיצוני של המחלה, וכל טיפול צריך לכלול התייחסות לשני מרכיבים אלו, כאשר היחס ביניהם משתנה ממקרה למקרה, ומזמן לזמן. ניקח לדוגמא מקרה נפוץ למדי בקליניקה שלי: מטופל המתלונן על התקררויות חוזרת. אחת לשבועיים- שלושה הוא חולה, כל פעם לשבוע עד עשרה ימים, וגם כשמחלים, הוא לא מרגיש לגמרי בריא, ומרגיש מעט מקורר רוב הזמן. במקרה זה נוכל להבדיל בין שני מצבים עיקריים- זמן המחלה החריפה, והזמן בין אפיזודה אחת לשנייה. בזמן המחלה החריפה, אותה התקררות המגיעה לעיתים קרובות, יש לתת את מלוא תשומת הלב לענף של המחלה, לביטוי שמתקיים באותו הרגע, ולטפל במחלה בדומה לכל התקררות אחרת. לאחר שהסימפטומים העיקריים של המחלה החריפה חלפו, יש לשים את כל תשומת הלב על השורש של המחלה- חולשת הצ'י המגן (Wei qi)- מערכת החיסון של הגוף על פי הרפואה הסינית.

מצבים שונים ידרשו מינונים שונים של התייחסות לשורש המחלה לעומת הענף של המחלה, כאשר לעיתים יש לטפל בהם אחד אחד, ולעיתים לטפל בהם יחדיו, אך בכל מקרה טיפול לא יכול באמת להועיל ללא התייחסות לשורש המחלה.

"ניתן לקנות מיטה, אך לא ניתן לקנות שינה" (אמרה סינית, מקור לא ידוע)

אנחנו מבלים כמעט שליש מחיינו בשינה. שינה על הגב, שינה על הבטן, שינה על הצד. מה בעצם עדיף? איזו משמעות יש לזה בכלל? בואו נבחן מה יש לתחום של רפואה סינית לומר על איך שאנחנו ישנים.

קיימות שלוש תנוחות שינה בסיסיות: שינה על הגב, שינה על הבטן, ושינה על הצד.

שינה על הגב: 
תנוחת שינה זו נקראת בסינית "shi wo" שמשמעותה המילולית היא "גופה של אדם מת". למרות שמדובר בתנוחה הנחשבת לפופולארית ביותר מבין תנוחות השינה המקובלות (מחקרים מראים שכ- 60% מהאנשים ישנים על גבם), הרפואה הסינית לא מצדדת בתנוחה זו עבור מי שיכול לישון בתנוחה אחרת, מהסיבה שבתנוחה זו יש שכיחות גבוהה יותר של בעיות נשימה ונחירות, כך שאיכות השינה עלולה להיפגע באופן משמעותי, וגם יכולה לגרום למגוון כאבי גב תחתון בעוצמות שונות. בנוסף, יש הטוענים שבתנוחה זו השרירים לא מצליחים לנוח באופן מספק.

שינה על הבטן: 
שינה על הבטן נחשבת ברפואה הסינית כתנוחת שינה לא טובה, מכיוון שהיא מגבירה את הלחץ על בית החזה, ולכן פוגעת בזרימת הדם של הלב, ובכל זרימת הדם בגוף, וכן מקשה על ביצוע נשימה עמוקה על ידי הריאות. בנוסף, שינה בתנוחה זו מחייבת הפנייה של הראש לצד אחד, מה שיוצר לאורך זמן לחץ על הצוואר, דבר שעלול להוביל לשורה של בעיות בצוואר, בראש, וכן בידיים.
לעומת גישה מסורתית זו של הרפואה הסינית, בעשרות השנים האחרונות ישנם מומחים ברחבי העולם שדוקא ממליצים על שינה על הבטן לסובלים מבעיות נשימה. מומחים אלו טוענים שבתנוחה זו יש פחות חסימות נשימה מכיוון שיש פחות חסימות של הגרון, הן מ"החלקה" של הלשון אחורנית והן מזרימה של רוק החוצה בחופשיות במקום להיתקע בגרון. חלק מהמומחים אף מציעים דרך להתמודד עם הלחץ על החזה ועל הצוואר באמצעות שימוש בכריות רבות בין המזרון לגוף, וכן באותו האופן לשמור על הצוואר בקו ישר עם הגב, או לחילופין להשתמש במיטה עם חור או "בייגלה" (כרית עגולה עם חור באמצעיתה) לראש, כפי שקיים במיטות טיפול.

שינה על הצד: 
הרופא הסיני הנודע בן המאה השביעית לספירה, סאן סימיאו (Sun Simiao), המליץ בספרו החשוב "מרשמים השווים זהב" (בסינית: Qian Jin Yao Fang) לישון על הצד, כאשר הברכיים מכופפות. במרוצת השנים ההמלצה הזו אומצה ואף הפכה ליותר ספציפית: ההמלצה היא לישון בעיקר על צד ימין. מכיוון שהלב והקיבה נמצאים באזור היותר שמאלי של הגוף, שינה על צד ימין מורידה מהלחץ על איברים אלו, מאפשרת לקיבה להתרוקן יותר בקלות, וללב להזרים דם יותר בקלות.
באופן טבעי אנחנו משנים את תנוחת השינה במשך הלילה, דבר חשוב על מנת למנוע היווצרות לחצים על אזור מסוים בגוף, אך ההמלצה היא ששינה על צד ימין תהיה התנוחה העיקרית.
חשוב לי לסייג שישנם מצבים רפואיים שונים המצריכים התאמה של תנוחת השינה למצב, כמו למשל בעיות צוואר, בעיות גב, בעיות לב (מומלץ לישון על צד ימין), בעיות נשימה, נשים בהריון מתקדם (מומלץ לישון על צד שמאל, לנשים בעלות רחם במיקום אנטומי רגיל), אבנים בכיס המרה (מומלץ שלא לישון על צד שמאל) ועוד, בכל מקרה מומלץ להתייעץ ולהתאים באופן אישי.
לילה טוב.

"הצמחים מזהים את האביב לפני האדם" (אמרה סינית, מקור לא ידוע)

כשהאביב עומד בפתח, עדיין גשום מידי פעם אך הטבע כבר מתחיל להתעורר מהחורף, הפרחים מתחילים לפרוח בהמוניהם, והעצים מניצים עלים צעירים. נראה שהצמחים מזהים את השתנות האקלים לפנינו, וכמו מסמן לנו "חברים, החורף נגמר, האביב מגיע".

האביב הוא העונה לשינויים, להתחלות חדשות. זו התקופה בה אנרגיות היאנג, האנרגיות החמות, המהירות, הפעילות, אשר היו רדומות במהלך החורף מתחזקות, יוצאות אל פני השטח ומתבטאות. על פי הרפואה הסינית, אביב היא העונה המשויכת לאלמנט העץ, אלמנט המתאר גדילה, פריצה מהירה, שינויים חדים בכל הכיוונים. על פי תיאוריה זו, היאנגנ – צ'י (כלומר הצ'י בעל האנרגיה היאנגית) של איבר הכבד, המהווה חלק מאלמנט העץ, מתחזקת יותר מאשר היאנג של האיברים האחרים. אם אנרגיה זו מתחזקת מהר מידי, הדבר עלול להפריע לסירקולציה התקינה של הצ'י בגוף, ובמיוחד לסירקולציה של הצ'י בראות ובטחול, דבר שיכול לבוא לידי ביטוי בתור האלרגיות העונתיות המוכרות שמתפרצות מידי אביב אצל חלק מהאנשים, או רק בתור יובש בגרון, שפתיים יבשות, ויובש בעור אצל אנשים אחרים.|

על פי הרפואה הסינית, על מנת לשמור על בריאות טובה יש להתאים את התזונה שלנו לאקלים בו אנו חיים גם ללא טיפול סיני. באביב מומלץ לאכול מזון פחות מחמם מאשר בחורף, אך עדיין חשוב שעיקר התזונה שלנו תורכב ממזון מחומם או מבושל, בהתאם לתיאוריית התזונה הסינית. על מנת להגביל את התפרצות היאנג של הכבד, מומלץ לצרוך מזונות יותר קרירים דוגמת סלרי, תרד, חצילים, אגסים ושסק.

הרופא הסיני הנודע בן המאה השביעית לספירה, סאן סימיאו (Sun Simiao), המליץ בספרו החשוב "מרשמים השווים זהב" (בסינית: Qian Jin Yao Fang): "אכילת פחות מזון חמוץ ויותר מזון מתוק היא התנהגות הולמת באביב, כיוון שכך ניתן לחזק את צ'י הטחול". כאשר סימיאו דיבר על אכילת מתוק, הוא לא התכוון לאכול מזון ממותק בסוכר, אלא למתוק הטבעי שניתן למצוא בטבע בבטטות שונות (בסין ישנם סוגים רבים של בטטות), דלעת, אורז, או תמרים סינים (Jujube) בעלי מתיקות עדינה למשל.

האביב הוא גם זמן מתאים להגביר את העיסוק בפעילות גופנית, למרות שעדיין מומלץ לעסוק בפעילות גופנית עדינה יחסית, על מנת לתת זמן לגוף להתעורר מהחורף הסטטי, ולהכין את הגוף לקראת הקיץ הפעיל.

"כשהנפש רגועה הגוף יישאר קריר" (אמרה סינית, מקור לא ידוע)

כולנו מכירים את האנשים אשר תמיד חם להם. בחוץ יכול להיות קר, גשום, סוער, אבל הם? הם ילכו תמיד עם חולצה קצרה וסנדלים, בקיץ המזגן יפעל באופן קבוע, והם יזדעזעו ולא יבינו אנשים שיטענו כי קר להם.

מבחינה פיזיולוגית, קיימים מצבים אשר בהם האדם ירגיש שחם לו- למשל כאשר הטמפרטורה של הסביבה גבוהה, כאשר אוכלים או שותים דבר מה חם או בעל אופי מחמם, בזמן מחלה שמעלה את חום הגוף כמו שפעת, או להבדיל, בזמן מחלות כרוניות שונות כולל סוגים מסוימים של גידולים. מצבים נוספים בהם שכיח שמתלוננים על תחושות חום הוא גיל המעבר אצל נשים, זמן בו עקב שינויים הורמונאליים האישה מרגישה תחושות חום, ובקרב אנשים שמנים, אשר שכיח מאוד שסובלים מחום.

כאשר מסתכלים על אנשים הסובלים מחום, ניתן לשים לב למאפיין משותף – האופייני לחלק לא מבוטל מהם, עם כי חשוב להדגיש שלא לכולם – הם נוטים להיות עצבניים או לחוצים או חסרי מנוחה, וקשה להגדיר אותם כאנשים רגועים או שלווים. לא בכדי הביטוי "חם מזג" מתייחס לאנשים אשר נוחים להתרגז.

טיפול ברפואה סינית מתאר מספר מצבים של חוסר איזון, כלומר של מחלה, אשר מאופיינים בהרגשת חום ביחד עם סימפטומים של עצבנות, לחץ, חוסר שקט, או מתח. אחד המעניינים שבהם הוא הסינדרום "סטגנציה של צ'י הכבד עם חום", או במופע החמור יותר שלו "התפרצות אש הכבד".

על פי הרפואה הסינית, אחד מתפקידיו החשובים של הכבד הוא לשמור על הזרימה התקינה והחופשית של הצ'י. הצ'י צריך לזרום בכיוונים הנכונים ובמהירות הנכונה, לא מהר מידי ולא לאט מידי. שלל גורמים, אותם לא נפרט כאן, עשויים להפריע לזרימה התקינה של צ'י הכבד, וכתוצאה מכך או כתוצאה מגורמים אחרים, להצטברות של חום בגוף אשר יכול להתבטא בהרגשת חום, ביחד עם עצבנות, כמו גם סימפטומים אחרים המבטאים חום וזרימה לא תקינה של צ'י כגון: נפיחות או כאב בצידי הגוף, אנחות מרובות, הרגשה של גוש התקוע בגרון, כאבי ראש, צריבה בעיניים, עצירות, כאבים לפני וסת, ועוד. ואם המצב מחמיר ל- "התפרצות אש הכבד" נראה כעס רב ועצבנות רבה, טעם מר בפה, סחרחורות, עיניים צורבות או אדומות, שתן מועט, פנים אדומות ועוד. לפיכך הטיפול בחום יהיה הרבה פעמים קשור לטיפול בהשבת הזרימה התקינה של הצ'י באמצעים שונים, אם זה באמצעות דיקור סיני או צמחי מרפא סיניים או שינוי בתזונה ובפעילות היומיומית, אך בכל אופן הוא יכוון גם להרגעת הנפש, כיוון שכשהנפש רגועה הגוף יישאר קריר.

"הטבע, הזמן, והסבלנות הינם שלושת הרופאים המופלאים" (אמרה סינית, מקור לא ידוע)

הרפואה הסינית מגדירה באופן ברור מהי מחלה, כיצד היא מתרחשת, מה גורם לה, וכיצד ניתן לטפל בה.

על מנת להגדיר מהי מחלה על פי הרפואה הסינית, יש להבין תחילה מהי בריאות, כלומר מהו המצב הנורמאלי על פי הרפואה הסינית.

רפואה סינית מגדירה את הבריאות כמצב של איזון יחסי בין כל האלמנטים והכוחות הקיימים באדם, כלומר מצב בו קיימת הרמוניה. מדובר במצב דינאמי, מצב לא סטטי.

קיימת תנועה מתמדת בין הכוחות השונים בגוף, בין היין ליאנג, שני הכוחות אשר בעזרתם ניתן לאפיין את כל התופעות בעולם. שני כוחות אלו לא עוצרים לרגע, קיימת השתנות מתמדת במצב האדם – הן הגופני והן הנפשי, אך עם זאת קיים ביניהם איזון, על ידי שמירה על טווח מסוים של תנועה. כאשר האיזון הזה לא נשמר, מתרחשת מחלה.
האיזון הזה יכול להיות מופר כתוצאה מגורמים שונים, אך יהיה הגורם ליציאה מאיזון אשר יהיה, החזרה לאיזון יכולה להתרחש רק על ידי האדם עצמו, הגוף והנפש עצמם. כל הטיפולים ברפואה הסינית מכוונים אך ורק כדי לעזור לאדם לטפל בעצמו, כדי לאפשר לטבע לטפל בחוסר האיזון, על מנת לאפשר לאיזון הטבעי לחזור להתקיים.

כאשר אנחנו בוחנים את פני הדברים על פי הבנה זו, ניתן להסתכל על הטיפול בדיקור סיני כעל דרך בעזרתה ניתן לתת לגוף, או יותר נכון, לתת לאדם, מידע לגבי השינוי שעליו לעשות על מנת לחזור לאיזון, כלומר לאפשר לאדם ללמוד איך עליו להתנהג, באמצעות לימוד שלא בדרך האינטלקט אלא דרך הגוף ובעזרת המחטים.

בזמן טיפול בדיקור סיני, וזמן מה אחריו, המטופל יחוש לרוב שיפור במצבו. שיפור זה ימשך בטיפולים הראשונים מספר שעות או מספר ימים, ומפעם לפעם, מטיפול לטיפול, זמן ההקלה יתארך, והזמן והחומרה של התלונה איתה המטופל הגיע לטיפול יפחתו בהדרגה, ככל שהאדם מסוגל ללמוד, עד להגעה לריפוי מספק.

בהקשר זה מעניין לציין את ההבדל בין ילדים לקשישים. כשם שילדים עסוקים כל הזמן בחקירת העולם שסביבם ובלמידה מתמדת, הם גם מגיבים במהירות ובעוצמה לטיפול בדיקור סיני, לעיתים בתוך דקות בודדות. קשישים לעומתם, מתקשים ללמוד דברים חדשים ונוטים יותר להתקבע בדפוסים ישנים, ואכן מגיבים לדיקור יותר באיטיות, ודורשים יותר גירוי על ידי מחטים ויותר זמן עד להחלמה, למרות שגם הם מפיקים תועלת רבה מטיפול בדיקור סיני, תוך כדי למידה איטית יותר. אפשר אולי להתנחם בכך שלקשישים יש לרוב יותר סבלנות וזמן פנוי מאשר לצעירים…

WhatsApp
היי, ניתן להשיג אותי גם בווטסאפ, הקליקו מטה על הכפתור