חודש: אפריל 2020

הרפואה הסינית טובה לטיפול במגוון רחב של בעיות, גם אם הבעיה שאתם סובלים ממנה לא מוזכרת כאן

לבעיות מוכרות לפי נושאים:

אורטופדיה – כאבי גב, כאבי ברכיים, כאבי פרקים, דלקות פרקים, כתף קפואה, גאוט (שיגדון), פגיעות בגידים, שרירים רצועות, ומיניסקוסים, שחיקת סחוס, אוסטאוארטריטיס, פציעות ספורט, פגיעות מתאונות.

מיגרנות – וכאבי ראש.

מערכת העיכול – אולקוס, קוליטיס, קרוהן, תסמונת המעי הרגיז, רגישות במערכת העיכול, עצירות, צרבות, ריפלוקס, בחילות, הקאות, שלשולים, אלרגיות למזון.

עייפות, והפרעות בשינה – חולשה כללית, תסמונת העייפות הכרונית, קשיים בהרדמות, הפרעות במהלך השינה, שינה שיטחית, שינת יתר.

כאבים – כאבים כלליים, פיברומיאלגיה.

חולשה במערכת החיסון – התקררויות חוזרות, רגישות יתר למחלות, מחלת הנשיקה (EBV, CMV).

אלרגיות ואסטמה – נזלת כרונית, קדחת השחת, אלרגיות למזון וכדומה.

שיתוקים, אפילפסיה ומחלות נוירולוגיות – שיקום אחרי שבץ, פציאליס, ומחלות נוירולוגיות אחרות.

מחלות אונקולוגיות – תמיכה בטיפול קונבנציונאלי, טיפול בתופעות לוואי, מניעת הישנות.

רפואה פנימית – יתר לחץ דם, סוכרת, כולסטרול גבוה, משקל יתר, בריחת סידן (אוסטאופרוזיס).

בעיות בעלות רקע נפשי – דכאון, חרדה, מתח, OCD (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית), הפרעות בחשיבה

בעיות גינקולוגיות – תסמונת קדם ויסתית (PMS), כאבי מחזור, בעיות במחזור, בעיות פוריות.

בעיות בתפקוד המיני לנשים וגברים – אימפוטנציה, שפיכה מוקדמת, ספירת זרע נמוכה, חשק מיני ירוד.

ירידה בזיכרון ובתפקוד קוגניטיבי – האטת תהליכי התדרדרות במחלות דמנטיות (כמו אלצהיימר, ופרקינסון). תמיכה בזיכרון לאנשים בריאים בכל הגילאים.

רפואה מונעת – טיפול מלווה לשמירה על בריאות ואיכות חיים גבוהה גם בגיל מבוגר. ביקורת תקופתית בשילוב של ייעוץ תזונתי, ייעוץ לאורח חיים בריא, וצמחי מרפא מותאמים אישית.

הפרעות קשב וריכוז.

טיפול בילדים ונוער – טיפולים בכל הבעיות המוזכרות למעלה, בכלים מותאמים לילדים ונוער.

בעיות עור – אקנה, אטופיק דרמטיטיס, גירויים בעור, אלרגיות, פריחות, בעיות בציפורניים.

טיפול בתינוקות – הפרעות בשינה, בעיות עיכול, עיכובי התפתחות, אלרגיות, התקררויות חוזרות.

בקרו בעמוד טיפולי דיקור סיני ולמדו כיצד באמצעות שיטת הטיפול ניתן לשפר באופן משמעותי את אורח החיים.

מומלץ ליצור קשר ולהתייעץ עם גיא קארו סיגל, או ע"י טופס ליצירת קשר בתחתית העמוד

השימוש בצמחי מרפא סיניים קיים כבר למעלה מאלפיים שנה כשיטת טיפול. לשיטה זו של שימוש רפואי בצמחים סינים יש מספר מאפיינים המייחדים אותה משיטות אחרות של שימוש בצמחי מרפא:

ראשית, ההיסטוריה על צמחים סיניים רבים נאמר, ובצדק רב, שהם נמצאים בשימוש מזה אלפי שנים לטיפול בבעיות שונות, אולם הסיפור של רפואת הצמחים הסינית שונה מאוד, וייחודי. בעוד שברוב תרבויות העולם טיפול צמחי מרפא סינים היה בגדר רפואה עממית, בסין הטיפול בצמחי מרפא היווה את הרפואה העיקרית, ה"מיין סטרימית", במשך למעלה מאלפיים שנה, ולכן זכה לתמיכה של השלטון ושל כל שכבות האוכלוסייה, כולל המשכילים.

בזכות זה הטיפול בעזרת צמחי מרפא סיניים לא נשאר בגדר תורה שבעל פה, כפי שקרה ברוב התרבויות בעולם, אלא עלה על הכתב כבר לפני אלפיים שנה, ובמשך השנים זכה לתיעוד מפורט בספרי רפואה רבים. הידע נצבר עם השנים, ולכן רפואה סינית, והשימוש במגוון צמחי מרפא סיניים תועדו באופן עקבי ומפורט והתפתחו על פני אלפיים שנה של ניסיון קליני, כשכל דור יכול להיעזר בכל הידע של הדורות הקודמים.

התפתחותה של שיטת הטיפול באמצעות צמחי מרפא סינים

מאפיין נוסף, וחשוב מאוד, של הטיפול באמצעות צמחי מרפא סיניים, הוא ההקשר בו שיטה עתיקה זו התפתחה: עדויות ארכיאולוגיות מלמדות אותנו שבעבר הרחוק, בתקופה שעד לפני כארבעת אלפים שנה, הרפואה הסינית הייתה בעיקרה רפואה שאמאניסטית, כלומר ריפוי בעזרת טקסים המכוונים לגירוש רוחות ושדים אשר נחשבו כגורמים למחלות. החל מהתקופה שלפני כארבעת אלפים שנה, החלה גישה חדשה להיות יותר ויותר דומיננטית. מייסדי הגישה החדשה לא קיבלו את ההסבר לגבי מעורבותם של שדים ורוחות, והחלו להתבונן בטבע שסביבם.

על פי גישה זו, אשר עם השנים התגבשה לרפואה הסינית אותה אנו מכירים כיום, האדם הינו חלק מהטבע, חלק מהעולם. כאשר האדם חי בהרמוניה עם הטבע- הוא בריא. כאשר ההרמוניה מופרת- הוא חולה . תפיסה בסיסית זו הלכה והתפתחה עם השנים לשלוש התיאוריות אשר מהוות את הרפואה הסינית: תיאוריית היין היאנג וחמשת האיברים, תיאוריית האיברים הפנימיים, ותיאוריית המסלולים (מרדיאנים), והחל מהתקופה של בערך לפני אלפיים שנה זו הרפואה הדומיננטית בסין.

טיפול באמצעות צמחים סינים

בבואנו לדבר על טיפול בצמחי מרפא סינים, יש לזכור שטיפול זה התפתח במושגים ובמונחים של הרפואה הסינית, ובמיוחד לפי התיאוריה של האיברים הפנימיים (zang fu). על פי תיאוריה זו, בגוף ישנה מערכת מורכבת של איברים המאגדת את כל פעילויות הגוף והנפש לידי מהות אחת שלמה, המושפעת מהסביבה החיצונית והפנימית. גורמים שונים יכולים להשפיע לחיוב או לשלילה על ההרמוניה במערכת הזו, גורמים כגון פעילות גופנית, מצב ריגשי, גורמי האקלים ומזג האוויר, תזונה, גורמים מולדים, ועוד. הטיפול בצמחי מרפא מכוון להשיב את ההרמוניה בפעילותם של האיברים הפנימיים הללו. לפיכך, הטיפול באמצעות צמחי מרפא סיניים נעשה תמיד על פי אבחון של הרפואה הסינית, ולא על פי הגדרות של הרפואה המערבית.

קצת על סוגים של צמחי מרפא סיניים

קיימים אלפי צמחים סיניים בשימוש ברפואת הצמחים הסינית, מתום כ 300 בשימוש שכיח. הצמחים מחולקים לקטגוריות על פי הפעילות שלהם במונחים של רפואה סינית, כך שישנם צמחים אשר "מסלקים חום", צמחים "מווסתי צ'י", צמחים "מחזקי דם", צמחים "מחזקי יין", צמחים "מרגיעי נפש" וכדומה. כל צמח וצמח מוגדר בקריטריונים של תפקוד ואינדיקציות מקובלות לשימוש, שהם למעשה החלק העתיק ביותר בידע של רפואת הצמחים הסינית,  ובנוסף גם הגדרה של "טמפרטורה", כלומר איזו תגובה הצמח מעורר בגוף – חם/חמים/קריר/קר, מה טעמו – מתוק/מר/חמוץ/מלוח/חריף, ומזה כשמונה מאות שנה – גם על אילו מסלולים בגוף (מרדיאנים) הצמח משפיע, ובאיזה חלק של הצמח יש להשתמש. לכל צמח ישנם אזורי גידול מסורתיים, זמני קטיף מסורתיים, ושיטות ייבוש ועיבוד מסורתיות. בהגדרה של "צמחי מרפא סיניים" נכללים גם מינרלים ואף חלקי חיות, למרות שרוב רובם של החומרים שבשימוש הינם אכן צמחים.

צמחי המרפא הסינים ניתנים כמעט תמיד בצורה של פורמולות, קומבינציות של מספר צמחים מרפא, ולא כצמחים בודדים. השילוב של מספר צמחי מרפא סינים יחדיו מאפשר התאמה מדויקת של הצמחים למצב הרפואי כפי שמתבטא אצל המטופל הספציפי, תוך ביטול תופעות לוואי והעצמה של הפעולות הרצויות של הצמחים. במהלך אלפיים השנים האחרונות נכתבו אינספור פורמולות למצבים רפואיים רבים, ועם השנים חלקן נמצאו כיותר מוצלחות, שרדו את מבחן התוצאה לאורך השנים והפכו לקלאסיקה. בעבודת הריפוי עם צמחים סיניים אנחנו מסתמכים על הניסיון הרב של דורות של מטפלים, ומבססים את הטיפול על פורמולות קלאסיות של צמחי מרפא, על פי אבחנה אישית, להשגת תוצאות מרביות להרבה מצבים רפואיים.

צמחי מרפא הוא שם כולל לצמחים, מינרלים, וחלקי חיות המשמשים לטיפול ולמניעה של מחלות בקרב בני אדם.

שימוש בסוגים שונים של צימחי מרפא קיים מזה אלפי שנים. ארכיאולוגים מצאו עדויות מוצקות לשימוש בצמחי מרפא בציורי קיר במערות מלפני 12,000-25,000 שנה, וקיימים אפילו ממצאים (פחות מוצקים) לשימוש מתקופה שלפני 60,000 שנה. למעשה, ברוב שנות כיומו של המין האנושי עלי אדמות, כאשר אמרת "רפואה" בכל מקום על פי הגלובוס, התכוונת לטיפול שסביר מאוד להניח שיכלול שימוש בצמחי מרפא.

השימוש בצמחי מרפא התפתח במקביל ברוב התרבויות בעולם, ובכל מקום ומקום התפתחה רפואת צמחים שונה, תוך השפעות הדדיות שונות בין הרפואות.

קצת מסורת והיסטוריה של צמחי מרפא

לאורך ההיסטוריה, המסורות השונות של טיפול בצמחי מרפא לצורך ניקוי רעלים מהגוף שאבו חלק מהרעיונות לגבי השימושים הרפואיים של הצמחים בדרך של ניסוי ותהייה (או טעייה), כמו גם מהתבוננות בטבע שסביבם, ובמיוחד בהתבוננות בהתנהגותם של בעלי החיים. כיום זה גם מוכח מחקרית כי בעלי חיים שונים בסביבתם הטבעית עושים שימוש בצמחי מרפא: כאשר בעל החיים אינו חש בטוב הוא אוכל צמחים אשר בדרך כלל הוא נמנע מאכילתם.

תופעה זו נצפתה במספר בעלי חיים עד כה, בין השאר בשימפנזים, כבשים, תרנגולות, ופילים. במסורת של רפואת הצמחים הסינית קיים סיפור המדגים את הרעיון הזה: מספרים על איכר שביתו סבלה מכאבים במתן שתן, ולמרות ניסיונותיהם של הרופאים השונים, לא נמצא טיפול אשר הועיל. באחד הימים, בעוד האיכר נוסע בכרכרה שלו, הוא שם לב שגם הסוס הרתום לכרכרה מראה סימנים שכואב לו בזמן השתנה. לפיכך, האיכר האט את קצב הנסיעה, על מנת שלא להתיש את הסוס. בהמשך הנסיעה האיכר התחיל לשים לב לפרט חריג נוסף- הסוס אוכל תוך כדי הנסיעה מצמח שגדל בשולי הדרך, צמח אותו הסוס מעולם לא אכל קודם. למחרת, האיכר ראה שהסוס משתין ללא קושי. מיד יצא האיכר אל הדרך, ליקט מהצמח שהסוס אכל, והכין מרקחת לבנו, אשר החלים במהירות. מאז נקרא הצמח: che qian zi (Semon Plantaginis) שמשמעות שמו בסינית הוא: "הזרעים שלפני הכרכרה".

רפואת צמחים מסורתית ורפואת צמחים מערבית – מודרנית

כיום נוהגים לחלק את השימוש בסוגים שונים של צמחי מרפה לרפואת צמחים מערבית – מודרנית לעומת רפואת צמחים מסורתית ממסורות שונות.

צמחי מרפא מערביים: רפואת הצמחים (הרבליזם) המערבית כוללת צמחים מכל העולם, תוך הסתמכות על שילוב של ידע מסורתי ממסורות שונות ביחד עם ידע מחקרי מודרני. רפואת צמחים זו נשענת בעיקרה על הצמחים שמקורם באירופה ואמריקה, עם תוספות של צמחים שונים מרחבי העולם. האיבחון נעשה בעיקר על פי ההגדרות של הרפואה המערבית.

צמחי מרפא מסורתיים: קיימות מסורות שונות של רפואת צמחים (הרבליזם), כאשר הנפוצה וכנראה גם העתיקה והמתועדת ביותר הינה רפואת הצמחים הסינית. במדינות שונות ישנן מסורות דומות לטיפול באמצעות צמחי מרפאה, במיוחד במזרח: ביפן (קאמפו), קוריאה, ויאטנם, הודו (איור-ודה), טיבט, וכן מסורות שונות באפריקה, מרכז אסיה, מדינות ערב ועוד.  הטיפול באמצעות צמחים מרפא במסורות השונות מתאפיין גם בצורת אבחנה מסורתית, כמו גם צורות גידול, הכנה, ופורמולציה (שילוב של מספר מרכיבים יחדיו) מסורתיות.

מסורות שונות של טיפול בצמחי מרפא הועברו בעל פה או השתמרו בכתבים שונים. מעניין לציין שהמסורת הסינית לטיפול בצמחי מרפא ייחודית בכך שהיא השתמרה הן בכתב באופן מפורט ביותר, על ידי תיעוד מתמשך במשך כאלפיים שנה, והן בעל פה כמסורת חיה ודינאמית אשר מהווה את אחד החלקים העיקריים ברפואה בסין עד ימיינו. מכיוון שמדובר ברפואה בת למעלה מאלפיים שנה, אשר לאורך השנים נתנה מענה מלא לכל הצרכים הרפואיים, הטיפול בצמחי מרפא על פי המסורת הסינית כולל טיפול ברוב המצבים הרפואיים המוכרים, אשר מחולקים למחלות ולסינדרומים על פי התאוריה של רפואה סינית.