גיא קארו סיגל דיקור סיני

רפואת צמחים

רפואת צמחים, או הרבליזם בלעז, היא רפואה המבוססת על שימוש בצמחי מרפא, כלומר שימוש בחלקים שונים של צמחים – שורש, גבעולים, עלים, פרחים, קליפות וכו', כמו גם שימוש במינרלים שונים, ואף בחלקי חיות.

ריפוי בצמחים מקובל כמעט בכל התרבויות מקדמת דנא, וקיימות עדויות לשימוש ברפואת צמחים מזה למעלה מ – 12,000 שנה באזורים שונים בעולם. במקומות שונים בעולם רפואת הצמחים התפתחה באופן שונה. בסין, רפואת הצמחים התפתחה יד ביד עם התפתחות התיאוריה של הרפואה הסינית, וכמו כן, טיפול בצמחים מהווה עד היום מרכיב משמעותי מאוד ברפואה הסינית, אשר התפתחה לרפואה מורכבת ויעילה ביותר.

במערב, רפואת הצמחים נדחקה לשוליים והייתה מקובלת בעיקר כרפואה עממית אשר לא קיבלה מקום של כבוד בקרב הקהילייה הרפואית, למרות שגם בזרם המרכזי של הרפואה שימוש בצמחים היה מקובל עד למאה התשע עשרה. במהלך המאה התשע עשרה, החל תהליך של חקירה של צמחי המרפא במטרה לבודד את המרכיבים הפעילים שבצמחים, ובהמשך ליצור תרופות על בסיס זה, כך שלרפואת הצמחים שמור מקום של כבוד בהתפתחותה של הרפואה המערבית המודרנית.

תרומתה של רפואת צמחים לרפואה המודרנית

מקרה שמדגים את תרומתה של רפואת צמחים לרפואה המודרנית הוא סיפורה של התרופה דיגוקסין. בשנת 1785 רופא בריטי בשם ויליאם וית'רינג (William Withering) נתקל בחולה שסבל מאי ספיקת לב וטופל בהצלחה רבה על ידי מטפלת עממית באמצעות ריפוי בצמחים. הוא גילה שהמטפלת השתמשה במרשם שכלל כ-20 סוגי צמחים, והחל לחקור את המרשם. וית'רינג הניח שהצמח המשמעותי במרשם הוא הדיגיטליס (אצבעוניתfoxglove, Digitalis Purpurea/Lanata). הוא חקר את הצמח במשך תשע שנים, וגיבש המלצות לגבי מינונים מדוייקים של הצמח.

מתקופה זו, סוף המאה השמונה עשרה, הצמח הפך לטיפול שכיח באי ספיקת לב ובהפרעות קצב לב, עד אשר בשנת 1930 חוקרים בודדו את החומר הפעיל בצמח האצבעונית – הדיגוקסין. מאז ועד לפני מספר שנים החומר שימש כתרופה קרדיאלית מקובלת. בשנים האחרונות התרופה נמצאת פחות בשימוש, הן בזכות פיתוחן של תרופות יעילות ובטוחות יותר, והן בגלל מחקרים שהעלו ספקות ביחס ליעילותה ולבטיחותה של תרופה ותיקה זו, אחת התרופות הותיקות ביותר שבשימוש.

כיום, ההכרה שצמחים יכולים להוות מקור חשוב לפיתוח תרופות מחלחלת למכוני מחקר וחברות תרופות, ובהתאם נערכים מחקרים רבים על צמחי מרפא שונים הנמצאים בשימוש ברפואות מסורתיות ברחבי העולם. יחד עם זאת, חשוב לזכור שהרפואות המסורתיות, כמו למשל רפואת הצמחים הסינית, יודעות לתת מענה למגוון מצבים רפואיים מורכבים בעזרת צמחי מרפא בלבד. רפואת צמחים הסינית ייחודית בכך שצברה ידע וניסיון קליני מתועדים היטב על פני אלפיים שנה, וגם כיום ממשיכה לעזור למיליוני אנשים.

לפני גיל 30 האדם מחפש את המחלה, אחרי גיל 30 המחלה מחפשת את האדם

אמרה סינית זו מתייחסת לכך שהצעירים לוקחים סיכונים, לא נזהרים, ונוטים לחלות בגלל התנהגותם. המבוגרים לעומתם, למרות היותם יותר שקולים וזהירים, חשופים יותר למחלות בגלל היחלשות הגוף, ולכן יחלו יותר. על פי הרפואה הסינית, ככל שמזדקנים היכולת של הגוף להתמודד עם מחלות יורדת, ולכן שכיחותן עולה.

כשהזרימה חלקה אין כאב, כשאין זרימה יש כאב

אמרה סינית זו לקוחה מה- Huang Di Nei Jing (ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב, אחד מספרי הרפואה הסינית העתיקים והחשובים ביותר) שגורה ביותר בקרב הרופאים הסינים, והיא מתארת את אחד מהעקרונות הבסיסים ביותר של הרפואה הסינית בטיפול בכאב.
כאב נגרם כתוצאה מהפרעה בזרימה החלקה של הצ'י והדם בגוף.
ההפרעה יכולה להגרם מסיבות שונות, ולכן על המטפל למצוא את הסיבה להפרעה בתנועה, ולטפל בה. ברגע שהזרימה של הצ'י והדם תהיה חלקה, לא יהיה כאב.
יש המתרגמים אמרה זו גם כ- "אם יש כאב אין תנועה, אם אין תנועה יש כאב". תרגום זה מדגיש את אחריותו של המטופל ליצור תנועה בגוף בדרכים שונות, ולהמשיך בפעילות עד כמה שניתן, למרות הכאב. חוסר בפעילות יחמיר לעיתים קרובות את הכאב, בעוד שתנועה תטיב את הכאב.

אם ברצונך להגיע לגיל 99, לך 100 צעדים אחרי הארוחה

אמרה סינית עתיקה זו מבטאת את ההמלצה של הרפואה הסינית לעשות הליכה קלה אחרי כל ארוחה.
חשוב להדגיש שמדובר בהליכה קלה, קצרה, ונינוחה, ולא בהליכה ארוכה או מאומצת.

על פי הרפואה הסינית, ההליכה עוזרת בהפעלת מערכת העיכול בצורה טובה יותר, ויכולה לסייע בהפחתת מלאות, כבדות ועייפות שעשויים להופיע אחרי האוכל. משפט זה גם מדגים את הקשר על פי הרפואה הסינית של מערכת השרירים, ובמיוחד שרירי הגפיים, למערכת העיכול.

החיים יקרים יותר מאלף מטבעות זהב (סאן סימיאו)

אמרה זו לקוחה מכתביו של הרופא הסיני הנודע בן המאה השביעית סאן סימיאו
(Sun Simiao), רופא אשר תרם רבות להתפתחותה של הרפואה הסינית באקופונקטורה, ברפואת הצמחים, בתזונה, ואף באתיקה רפואית.
סאן סימיאו היווה דוגמא ומופת לרופא מסור – הוא סירב למישרה רשמית שהוצעה לו על ידי הקיסר, באומרו שהוא מעוניין להקדיש את כל זמנו לטיפול בחולים, אך מעולם הוא לא סירב לטפל בחולה, ובילה את כל שנותיו בטיפול בחולים ובכתיבת ספרי רפואה בהתבסס על נסיונו.
לאחד מספריו הנודעים קרא סימיאו "מרשמים למצבי חירום השווים אלף מטבעות זהב" (Beiji Qian jin yao Fang) ובו הוא הקדיש פרק ("הרוח הנאצלת של הרופא המצוין") לאתיקה רפואית: "רופאים צריכים לטפל בכל מי שזקוק לעזרה, ללא כל אפליה בין צעיר לזקן, בין מכוער לנאה, ידיד או אויב, מקומי או זר, חכם או טיפש, אלא לטפל בכולם באותה הצורה, כמו היו בני משפחתך. אתם (הרופאים) צריכים לטפל בחולים במסירות, לא משנה אם אתם עייפים, רעבים או צמאים, ביום ובלילה, בחורף ובקיץ. אתם צריכים לגלות סימפטיה עמוקה כלפי החולים, ולטפל במחלה כאילו אתם עצמכם החולים. אל תתנו להרים גבוהים או לשבילים קשים למעבר לעצור בעדכם".

את ארוחת הבוקר אכול לבדך, את ארוחת הצהרים תחלוק עם חבריך, ואת ארוחת הערב תן לשונאיך

ארוחת הבוקר הינה הארוחה החשובה ביותר ביום על פי הרפואה הסינית, מפני שמערכת העיכול פועלת בצורה הטובה ביותר בבוקר (במיוחד בין 7 ל-9 בבוקר, השעות המיוחסות לקיבה). זהו לכן הזמן לארוחה העיקרית של היום. ארוחת הצהריים צריכה להיות מעט יותר קטנה, ואילו ארוחת הערב צריכה להיות ארוחה קלה, ויש אף האומרים שניתן לוותר עליה לחלוטין, או (מה שיותר נפוץ), לאכול את ארוחת הערב בשעה מוקדמת. בסין מקובל לאכול את ארוחת הערב בשעה 17:00 או 18:00, לא מעט שעות לפני השינה.

הטבע מרפא, הרופא מקבל את הכסף…

אמרה סינית הומוריסטית זו, מביעה את אחד מהרעיונות הפילוסופים שעומדים בבסיסה של הרפואה הסינית: לאדם יש את היכולת לרפא את עצמו, תפקידו של הרופא הוא לאפשר לאדם לרפא את עצמו, לכוון אותו לעבר ההחלמה העצמית, הטבעית.

בבסיסן של שיטות הטיפול השונות ברפואה הסינית עומדת הראיה של מחלה כמצב של חוסר איזון של האדם, מצב אותו האדם יכול לרפא בעצמו, בעזרת הכוונה נכונה. ניתן לקרוא עוד על שיטות הטיפול השונות ברפואה הסינית במאמר "שיטות הטיפול ברפואה הסינית".

WhatsApp
היי, ניתן להשיג אותי גם בווטסאפ, הקליקו מטה על הכפתור