"שלושים השנים הראשונות עוברות ללא יכולת להתעורר; שלושים השנים הבאות – ללא יכולת להירדם"

כולנו מכירים את המצב בו צעירים רבים מתלוננים על עייפות ובמיוחד קושי לקום בבוקר, לעומת מבוגרים המתלוננים על קשיים בשינה. מעבר לכך, אמרה זו, כמו גם אמרות סיניות נוספות, מתייחסת לגיל שלושים כאל מעין גבול בין גיל הילדות – בגרות, לבין תחילת ההזדקנות. אמרה סינית זו דומה לאמרה אותה ציטטתי בעבר האומרת: "לפני גיל שלושים האדם מחפש את המחלה, אחרי גיל שלושים המחלה מחפשת את האדם". גיל שלושים לא נחשב בימינו, וגם לא בעבר בסין, לגיל מבוגר, אך למרות זו קיימת ההתייחסות הזו. נשאלת השאלה, מדוע אם כן דווקא גיל שלושים? על מנת לענות על השאלה הזו, אסביר תחילה מעט לגבי מושג חשוב בתחום של רפואה סינית אשר קשור מאוד לעניין הגיל- מושג הנקרא ג'ינג.

על פי הפילוסופיה של הרפואה הסינית, ג'ינג (jing, בסינית "תמצית", או לעיתים מתורגם "תמצית החיים") הינו חומר פיזי המאוחסן בכליות ומהווה את החומר המרוכז ביותר בגוף. הג'ינג הינו המקור לכל המבנה הפיזי של האדם. הג'ינג נוצר מאלמנטים מולדים אותם אנחנו מקבלים מהורינו, ומאוד דומה מהבחינה הזו לרעיון המודרני של גנטיקה ו-DNA. בנוסף לחלק המולד, הג'ינג גם מופק במשך החיים מהמזון אותו אנו אוכלים. הג'ינג ממלא תפקיד חשוב ביותר בהתפתחות ובגדילה של האדם, וכן בהתבגרות המינית, בהתעברות, בהריון, ובמחזור הנשי. בנוסף, הג'ינג הוא מרכיב חשוב ביצירת והתפתחות המח, ביצירת מח העצם, השיניים, השיער והדם. החלק המולד של הג'ינג נחשב לחלק חשוב ביותר מכיוון שהוא לא ניתן לחידוש. נאמר שכל אדם נולד עם כמות מסוימת של ג'ינג שלא ניתנת להגדלה. בכל פעולה שאנחנו עושים בחיים אנחנו עושים גם שימוש מסוים בג'ינג. לכן, ככל שהשנים עוברות והאדם מזדקן, כמות הג'ינג הולכת ויורדת, עד שהיא נגמרת לחלוטין עם תום החיים, כאשר הירידה בתפקודו של האדם מקבילה בהרבה מקרים להחלשות הג'ינג. הג'ינג גם קובע את חוזקו המבני, הגופני, הקונסטיטוציונאלי של האדם. החלק של הג'ינג המופק ממזון, בניגוד לחלק המולד, ניתן בהחלט להגדלה ולצבירה, ומאוד מושפע מאיכות המזון אותו אנחנו אוכלים, כאשר ישנם מזונות מסוימים הנחשבים ל"מחזקי ג'ינג".