"המנע מכעס ודאגה, ותחייה עד שכל שער ראשך ילבין" (אמרה סינית, מקור לא ידוע)

אמרה זו, המתחרזת בסינית (bu qi bu chou, huo dao baitou), טומנת בחובה הצצה לתפיסתה של הרפואה הסינית לגבי הקשר שבין רגשות לבריאות. על פי התיאוריה של הרפואה הסינית, כל רגש ורגש מקושר לאיבר מסוים בגוף, יכול להשפיע על תפקודו של אותו האיבר, ובאותו האופן הרגש גם יכול להיווצר, להתגבר או להיחלש כתוצאה ממצבו של אותו האיבר. בהקשר זה חשוב לציין שכאשר הרפואה הסינית מדברת על איברים, מדובר למעשה על מערך אנרגטי שלם אשר אינו חופף לאיבר הפיזי אותו אנחנו מכירים מהאנטומיה ומהפיזיולוגיה המוכרת במערב. על מנת להבין טוב יותר את כוונת האמרה הנ"ל, נסביר את המשמעות המיוחסת ברפואה סינית לרגשות הללו:

כעס מפריע לזרימה התקינה של הצ'י בגוף, ופוגע בכבד שתפקידו לדאוג לזרימה החופשית של הצ'י. כאשר ברפואה הסינית מדברים על כעס, אזי מכלילים בכך בדרך כלל גם שלל רגשות נוספים היוצרים אפקט דומה, למשל תסכול, עצבנות, זעם, עוינות, מירמור. וכן כעס מודחק, וגם כל רגש מודחק באופן כללי.

דאגה פוגעת בטחול, איבר אשר ברפואה הסינית מהווה נדבך עיקרי ממערכת העיכול, ולכן מהווה את יצרן האנרגיה של הגוף. מבחינה נפשית, הטחול אחראי על האינטליגנציה, על היכולת לשמור על ריכוז ועל היכולת להפיק תועלת מנטאלית ממידע הנקלט על ידי החושים שלנו. דאגה פוגעת ביכולת הריכוז, וכן תוקעת את זרימת הצי' (נתקעים במחשבה מסוימת ולא מצליחים לעבור הלאה) ולכן מחלישה את הטחול. בנוסף, דאגה גם לא מאפשרת חשיבה מסודרת ונקייה, כלומר גם כן מדובר בפגיעה בטחול אשר אחראי על האינטליגנציה. כאשר ברפואה סינית מדברים על דאגה, אזי מכלילים בכך גם הרהורים מרובים, אשר גם הם פוגעים בטחול באופן דומה.

כל רגש לא מאוזן, כלומר רגש במינון או בעוצמה מוגזמים ישפיע על הגוף: צער, אבל, ועצב על הריאות, פחד וחרדה על הכליות, שמחה מוגזמת על הלב.