גיא קארו סיגל מטפל בדיקור סיני

מאמרים

"שתיית כוס תה מידי יום תשאיר את הרוקח מובטל" (אמרה סינית, מקור לא ידוע)

הסינים ידועים בחיבתם הרבה לשתיית תה, כאשר עדויות לשתיית תה בסין קיימות כבר מלפני כשלושת אלפים שנה.
חוקרים מודרניים מעריכים שמקורו של צמח התה הוא באזור דרום-מערב סין, צפון בורמה, טיבט, וצפון מזרח הודו, ומאמינים כי תושבי מחוז יונאן שבסין היו הראשונים לתרבת את צמח התה ולצרוך אותו כמשקה.

קיימות מספר אגדות המספרות על הכנת כוס התה הראשונה והגילוי כי ניתן להכין משקה מצמח זה. חלק מהאגדות מייחסות את גילוי התה לקיסר הסיני האגדי שן-נון (shennong, בסינית "האיכר השמימי"). שן-נון נחשב במסורת הסינית כאבי רפואת צמחים הסינית וכאבי החקלאות. באגדות, שן-נון מוצג כחוקר סקרן אשר מתהלך ברחבי הארץ, אוסף צמחים, טועם אותם, ולפי השפעתם עליו עומד על טיבם. באחד הסיפורים, שן-נון חקר צמח אשר התברר כרעיל. ברגע שהוא הבין שהצמח רעיל הוא החל לחפש אחר צמח אשר ביכולתו לסתור את הפעילות הרעילה של הצמח אותו אכל. בעודו מרגיש את גופו הולך ונחלש, הוא התיישב בסמוך לשיח אשר לא היה מוכר לו, וכהרגלו טעם ממנו. עלי השיח סתרו את השפעת הצמח הרעיל ובמהרה שן-נון חש בטוב. השיח היה כמובן שיח של תה (Camellia sinensis), ומאותו יום הסינים התחילו לגדל את התה.

קיימים מספר סוגים של תה, הנבדלים ביניהם בזנים של הצמח ממנו הם עשויים, וכן בשיטת העיבוד. הסינים שותים בעיקר תה ירוק, תה המוכן על ידי מעט חימום של עלי צמח התה במחבת או באמצעות אדים. את התה הסינים נוהגים לשתות בסיום הארוחה, על מנת לסייע לעיכול המזון. מחקרים מודרניים טוענים כי לתה יש יכולת לפרק שומנים, ומסיבה זו הוא יכול לסייע לתהליך העיכול.

קיימים סוגים רבים של תה ירוק, כאשר לכל אחד מהם טעם שונה ותכונות ייחודיות. התה הירוק המפורסם ביותר הינו התה המכונה "תה ירוק באר הדרקון" (בסינית Long jing Lu cha), שמקורו מאזור הכפרים שליד "האגם המערבי", סמוך לעיר הנגז'ו שבמחוז ז'ג'יאנג. תה זה מתאפיין בטעם מתקתק ייחודי, בניגוד לטעם המריר הרגיל של תה, ולכן נחשב לאחד מסוגי התה המשובחים ביותר.

לתה הירוק אנרגטיקה מקררת, ולכן הוא מומלץ במיוחד בתקופת הקיץ, על מנת לקרר את הגוף. בסין, התה הירוק משולב לעיתים רבות בחליטה יחד עם צמחי מרפא אחרים, לפי האפקט שרוצים להשיג: תוספת פופולארית היא פרח הקריזינטמה (בסינית Ju hua), על מנת להגביר את האפקט המקרר של התה, וכן על מנת לטפל בבעיות של עיניים אדומות, כואבות, יבשות או דומעות, ואף לטשטוש ראייה ולכאבי ראש.

תוספת אחרת היא פירות הליסיום (בסינית Gou qi zi) לחיזוק הדם והיין במצבי חולשה כגון חולשת וגם כאבי גב תחתון, רגליים, או אימפוטנציה על רקע של חולשה.
קליפות מיושנות של מנדרינה (בסינית Chen pi) מוספות לתה הירוק על מנת לטפל בתופעות של לחות במערכת העיכול והריאות, כגון בחילות, הקאות, הרגשת מלאות ונפיחות בבטן, או שיעול עם ליחה.

ג'ינג'ר טרי (בסינית Sheng jiang) מוסף על מנת לאזן את האופי הקריר של התה וכן על מנת לטפל בבחילות, הקאות, או שיעול, וכן על מנת לסייע לתהליך העיכול.

עוד מאמרים בנושא