"יותר מדי דבק אינו מדביק; יותר מדי סוכר אינו ממתיק" (אמרה סינית, מקור לא ידוע)

"יותר מדי דבק אינו מדביק; יותר מדי סוכר אינו ממתיק" (אמרה סינית, מקור לא ידוע) מעבר למוסר ההשכל של אמרה זו, שכל דבר יש לעשות במידה, שלעיתים כל המוסיף גורע ולא כדאי להגזים, אמרה זו רלוונטית במיוחד לגבי עניין התזונה בכלל, והטעמים השונים בפרט.

הרפואה הסינית מחלקת את כל צמחי המרפא והמזונות לחמישה טעמים עיקריים: מתוק, חמוץ, מר, מלוח, וחריף. לכל טעם יש תכונות הייחודיות לו, ולפיכך על פי הטעם (או מספר טעמים שיש לאותו המזון) ניתן לקבוע הרבה מתוך הפעילות שתהיה לאותו מזון או צמח על האדם האוכל אותו.

הטעם החמוץ - משויך לכבד, בעל אופי מכווץ, ולכן צמחים ומזונות חמוצים יכולים להתאים במצבים של שלשולים כרוניים, הזעות, שיעול כרוני, דימום וויסתי רב או ממושך, הפרשות ווגינאליות, ועוד.
הטעם המר - משויך ללב, בעל אופי מייבש לחות, מקרר חום, ומוריד. צמחים ומזונות מרים יכולים להתאים במצבים של לחות, ליחה, וחום, למשל במצבים של עצירות בגלל חום או לחות, הפרעות עיכול שונות הקשורות בחום או בלחות, שיעול, אסטמה, ועוד.

הטעם המלוח - משויך לכליות, בעל אופי המרכך נודולות, מאסות וגושים קשים, וכן מלחלח. צמחים ומזונות מלוחים יכולים לכן להתאים במצבים של עצירות קשה, מאסות ביטניות, גוייטר (נפיחות בצוואר הקשורה לבעיות בבלוטת התריס), נפיחויות שונות ועוד.

הטעם החריף - משויך לראות, בעל אופי מפזר ומניע את הצ'י. צמחים סיניים ומזונות חריפים יכולים לכן להתאים במצבים שבהם רוצים לעורר הזעה, למשל במצב של התקררות, מצב בו אנו רוצים לטפל על ידי יצירת הזעה קלה. כמו כן הטעם החריף מתאים במצבים בהם רוצים ליצור תנועה של הצ'י והדם בגוף, ולכן יתאים במצבים של כאב ואי נוחות עקב תקיעות. כדאי לשים לב שהטעם החריף המשויך לראות אינו החריף המורגש בגרון (כמו פלפל חריף) אלא חריף המורגש באף, כמו במקרה של חרדל, חזרת, וואסאבי וכדומה.

הטעם המתוק - משויך לטחול, מחזק את הצ'י של הטחול, ולכן יחזק את האנרגיה של הגוף. צמחים ומזונות מתוקים יכולים לכן להתאים במצבים של חוסר, חולשה, תשישות, שלשולים כרוניים, חולשה בגפיים, וכן יכול להפיג כאבים ספסטיים. כדאי לשים לב שכשהסינים דיברו על טעם מתוק הם דיברו על הטעם של דגנים, אורז, בטטה וכו', לא על הטעם של סוכר! מעט מתוק יחזק, יותר מידי מתוק יגרום ללחלוח ולבסוף להחלשה.

בנוסף לחמשת הטעמים העיקריים הנ"ל, קיימות שתי תכונות טעם נוספות המשפיעות גם הן על אופיו של המזון או הצמח, ונכללות על פי רוב גם הן תחת הטעם המתוק:
טעם תפל - משתן, מנקז לחות, שכיח בפטריות.
טעם ארומאטי - יש יאמרו שמדובר יותר בריח מאשר בטעם - בעל יכולת לפוגג לחות, לחדור דרך הלחות, לעורר את הטחול.
בנוסף לתכונה של טעם אחד או יותר, לכל מזון או צמח יש תכונה נוספת הנקראת אנרגטיקה- צמח יכול להיות חם, חמים, קר, קריר, ניטראלי. כשהכוונה באנרגטיקה היא האופי של הצמח, ללא תלות בטמפרטורה בה נמצא הצמח. למשל ניתן לחשוב על פלפל חריף אשר בכל מקרה הוא ייצור בגופנו תחושה של חום, גם אם נאכל אותו קפוא.
לפיכך, ישנם צמחים חמימים ומרים, וכן צמחים קרירים ומרים, ולכן החמימים ומרים יתאימו לטיפול במצבים בהם יש קור ולחות, ולעומתם הקרירים והמרים יתאימו למצבים בהם יש חום ולחות וכן הלאה.

לפרטים נוספים צרו קשר